Israel vs. Iran: IRON DOME

surprisingly fun looking forward to more updates

KOSHER APPROVED

Really fun liteweight game, easy to pick up, fun to master. I like the humorus theme too lol

best and most entertaining game i have ever played

ישראל נגד איראן: כיפת ברזל הוא משחק אקשן-הרפתקה soulslike, פאזל-פלטפורמה, Despacito JRPG, שמיישם מכניקות חדשניות בתעשיית משחקי הווידאו; כגון: פארי־ים נגד האו״ם אווירה היסטורית מדויקת פסקול כשר דמויות מורכבות ולא מובנות כמו בנימין נתניהו קצב העלילה הוא בכנות אכזרי; המשחק הזה גרם לי להבין שגם אני צריך להגן על ישראל מול כל איום. כשטעיתי בלחיצה ונפל אחד מהטילים של הגויים האלה על תל אביב האהובה שלי—בכיתי. לחשוב על הארץ המובטחת נהרסת בידי אותם תולעים… הסצנה הקולנועית שמופיעה כשמפסידים בפעם הראשונה שוברת אותך, אבל גם מראה לך שהמשחק עוד לא נגמר ושישראל תמיד תחיה. המשחק אומר לך שישראל שורדת ובלתי מנוצחת, ואף על פי כן השחקן רוצה בכל נפשו להגן עליה, כדי להיות רגוע שתל אביב בטוחה—ואז לסגור את המשחק ולשחק משהו יותר טוב. 7/10 — „יותר מדי טהראן.”

זה לא סתם משחק. עבור אלו מאיתנו שמבינים מה המשמעות של להרים את מבטם ולראות לא עננים, אלא שובלי אש, פיסת התוכנה הקטנה הזו מרגישה כמו הד מר למציאות היומיומית שלנו. ישראל נגד איראן: כיפת ברזל לוכדת, אולי שלא במתכוון בפשטותה של הפיקסלים והאלגוריתמים, את הערנות המתמדת שמגדירה את קיומנו. יש מלנכוליה מוזרה בפעולת הלחיצה ליירוט: זוהי הכוריאוגרפיה של ההישרדות. כל פיצוץ באוויר הוא אנחת רווחה; כל כישלון, משקל על הנשמה. אפשר לראות שלאמנות יש את הקור הזה של בינה מלאכותית, אבל עמוק בפנים, האם זה לא מה שמרגישה לוחמה מודרנית? קר, טכני, מרוחק. משחק הדקות המעטות האלה הזכיר לי שהשלום שלנו תמיד היה איזון שביר שנשמר על ידי הנדסה ואומץ. אני לא משחק את זה בשביל הכיף; אני משחק את זה בשביל הקתרזיס של הידיעה שגם אם האופק יתמלא באיומים, תמיד יהיה מגן שמגן על אדמתנו. זה קטן, זה פשוט, אבל זו תזכורת שאנחנו עדיין כאן, מתנגדים מתחת לכיפת הברזל. "im yisral chi" 4/10